* / תרצה פוסקלינסקי שחורי

כְּשֶׁהַחוֹמָה מְשַׁמֶּשֶׁת יָתֵד

כְּשֶׁהַחוֹמָה מְשַׁמֶּשֶׁת סַכִּין

כְּמוֹ שֶׁאֵין הֲכָנָה לְאַף פְּרֵדָה

כְּשֶׁהַחוֹמָה מְאַשֶּׁרֶת הֶפְקֵר

כְּשֶׁהוּא יִשְׁלַח יָד לְעֵבֶר הַצַּוָּאר שֶׁלִּי

כְּשֶׁהוּא יֵצֵא מֵהַצַּוָּאר שֶׁלִּי וְיִשְׁלַח אֵלַי יָד

כְּשֶׁנְּגִיעָה שֶׁל שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת תִּשְׁהֶה חֲצִי רֶגַע מֵהַמְּקֻבָּל

שׁוּב יָשִׁיב אוֹתִי שֶׁאָשׁוּב אֵלַי

(תָּשׁוּב שֶׁאֶנְשֹׁם תָּשׁוּב)

וְהַחַד מַשְׁמָעִי יַהֲפֹךְ עֲרָפֶל, הַנִּשְׁמָע יַהֲפֹךְ אֲפַרְפַּר.

כְּשֶׁחוֹמָה מְשַׁמֶּשֶׁת חֲצִיצָה מְאַפְשֶׁרֶת

כְּשֶׁעָמֹק בְּתוֹכֵךְ אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהַחוֹמָה בְּסִכּוּמוֹ שֶׁל דָּבָר

הִיא מָנָה קְצוּבָה

הִיא דָּבָר נִסְבָּל

אֲנִי מְבָרֶכֶת אֶת מְקוֹם מוֹשָׁבִי הָאֲרָעִי

מַצָּעִים וְחֻלְדּוֹת

הַשְׁאֵר אוֹתִי כָּאן.