יש את המוכר הזה / חגי ב. פרץ

 יֵשׁ אֶת הַמֻּכָּר הַזֶּה שֶׁל הַסִּבּוּב בַּכְּבִישׁ לִפְנֵי הָעֲלִיָּה,

יֵשׁ אֶת הַשְּׁבִיל הַנִּסְתָּר מֵאֲחוֹרֵי הַבֶּרֶז הַיָּשָׁן,

עִם רַקָּפוֹת וְצֵל אָפֵל, וְיָרֹק שֶׁמַּקִּיף וּסְלָעִים

שֶׁקּוֹרְאִים לְךָ לְהִכָּנֵס, וְהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁפּוֹתַחַת שַׁעַר

לְעוֹלָם שֶׁל אַחֲרֵי הַכֹּל, שֶׁקּוֹרֵאת לָצֵאת אֶל קוֹלוֹת שֶׁשָּׁכַחְתָּ

וְזִכְרוֹנוֹת שֶׁסֶק, וְעָסִיס נִגָּר עַל הַיָּדַיִם,

וְקַדָּרִים בָּאִים אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה,

וּמִשְׂחָקִים בְּתוֹךְ עַנְנֵי כֻּתְנָה שֶׁנִּקְטְפָה

כְּמוֹ חֻלְצוֹת שַׁבָּת וּתְלָמִים נִפְתָּחִים בַּשָּׂדוֹת, וְרֵיחַ אֲדָמָה וְיַלְדוּת.

יֵשׁ אֶת הַמֻּכָּר הַזֶּה

הכל מתחיל מנקודה אחת שלמה / ליאור חורי

הִיא עוֹמֶדֶת מוּלִי, עֲגֻלָּה וּמְשֻׂרְטֶטֶת, וּמַהֵר מְאוֹד הִיא מְשַׁעֲמֶמֶת אוֹתִי

אָז אֲנִי מְנַפֶּצֶת אוֹתָהּ לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת לֹא שָׁווֹת וְלֹא יְשָׁרוֹת

שֶׁקְּצָת מְמַלְּאוֹת אֶת הַמִּסָּבִיב, וּכְבָר יוֹתֵר שָׁקֵט לִי בִּפְנִים.

וְגַם זֶה לֹא מָלֵא לִי מַסְפִּיק, שָׁקֵט, שָׁקֵט מִדַּי עַד שֶׁזֶּה נִהְיֶה כְּבָר מַפְחִיד

אָז אֲנִי דּוֹרֶכֶת עַל הַשְּׁבָרִים חָזָק, שֶׁיִּהְיֶה רַעַשׁ שֶׁיִּגְבַּר עַל הַשֶּׁקֶט

וּמַמְשִׁיכָה לִקְפֹּץ וְהָרַעַשׁ מִתְחַזֵּק

עַד שֶׁהַשְּׁבָרִים כְּבָר נַעֲשִׂים לְאַבְקָה וְהִיא נִכְנֶסֶת לִי לָאַף וְקָשֶׁה לִי לִנְשֹׁם

וַאֲנִי עוֹצֶרֶת

וְהַלֵּב שֶׁלִּי דּוֹפֵק חָזָק, וְגַם זֶה סוּג שֶׁל רַעַשׁ

אֲבָל לֹא מַסְפִּיק, אָז אֲנִי צוֹעֶקֶת חָזָק

וְהָרֵאוֹת שֶׁלִּי מִתְפּוֹצְצוֹת מִבִּפְנִים

וְזֶה קָשֶׁה, וְכוֹאֵב, וּמְמַלֵּא.

הַלְּוַאי שֶׁזֶּה לֹא הָיָה כָּל כָּךְ נֶהֱדָר.

הַלְּוַאי שֶׁיּוֹם אֶחָד אֲנִי אֶעֱמֹד לְיַד הַקֻּמְקוּם, וַאֲחַכֶּה שֶׁהוּא יִרְתַּח עַד הַסּוֹף.

נעמה שפירא /*

הֲרֵי לֹא נִהְיֶה כָּאן

לָנֶצַח

יֵשׁ תַּאֲרִיךְ תְּפוּגָה

מַשֶּׁהוּ יִקְרֶה לַשֶּׁמֶשׁ,

וַאֲנַחְנוּ אֵלֶּה שֶׁהִמְצִיאוּ אֶת הַזְּמַן

וְאֶת הַדֶּרֶךְ וְאֶת אֱלוֹהִים,

אֲנַחְנוּ אֵלֶּה שֶׁאֲבוּדִים בְּלִי מַיִם וּבְלִי סְמַרְטְפוֹן

חֲצִי מִשְׁאֶלֶת מָוֶת חֲצִי חַיִּים לְלֹא תַּכְלִית,

יָכֹלְנוּ לְהִטָּרֵף עַל יְדֵי תַּנִּין בַּיְאוֹר

עוֹד כְּשֶׁהָיִינוּ עֲבָדִים,

כָּל הַחֻלְשׁוֹת הָאֵלֶּה, הַתִּקְוָה הַדְּלִילָה,

הָרָעָב הַמַּתְמִיד,

מִישֶׁהוּ זוֹכֵר אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן?

הַבְּרִיאָה טֶרֶם הִסְתַּיְּמָה וּכְבָר רוֹאִים אֶת הַסּוֹף

הֻשְׁמַדְנוּ בְּמַבּוּל אֶחָד, שׁוֹאוֹת

שֶׁהֵבֵאנוּ עַל עַצְמֵנוּ

עֻבָּרִים אֲנַחְנוּ, יְתוֹמִים

יָפִים בְּעֵרוּמֵנוּ וּבִשְׁנָתֵנוּ

אָז אַל תַּפְרִיעוּ.