אבטיחים /עופר בור

שיר סיור 4 - במאה ה-19 היו הפלאחים משיטים את האבטיחים שגדלו בעמק חפר על נחל אלכסנדר אל הנמל הקטן שבשפך. משם היו שולחים אותם בספינות לכל רחבי המזרח התיכון.

פַּעַם אֱלֹהִים עוֹד הָיָה יוֹרֵד אֶל הַבְּקָעוֹת לִשְׁמֹעַ צְעָקוֹת, לְהַשְׁגִּיחַ וּלְהַעֲנִישׁ,

זְקֵנִים נֶאֶסְפוּ וְנֶעֶזְרוּ בָּאֶבֶן כְּדֵי לְהִתְכּוֹנֵן לִקְרָב הַהַכְרָעָה,

וְהָיְתָה הַתְּבוּסָה הוֹלֶכֶת וּמִתְעַצֶּמֶת וְעַם רַב עוֹלֶה מִן הַיָּם עַל הָאָרֶץ

לְהַכְרִית וּלְאַבֵּד, לִבְזֹז אוֹצְרוֹתֶיהָ. 

אָז נוֹתְרוּ אֲבַטִּיחִים בַּמִּקְשָׁאוֹת

וְלֹא שָׁטוּ לְאִטָּם בְּמוֹרָד הַנָּהָר, אֶל הַנָּמֵל הַקָּטָן. 

בַּשֶּׁמֶשׁ, הָיוּ מְגִירִים אֶת אֲדוּמַם אֶל הַחוֹלוֹת, לְהַמְתִּיק מוֹתָם שֶׁל הַכּוֹפְרִים.

הַיּוֹם סִמְנוּ אֶת גְּבוּל הַהֲצָפָה בְּגָדֵר בֵּטוֹן אֲפֹרָה וּנְמוּכָה.

אָמְנָם זֶה לֹא הַמִּיסִיסִיפִּי, אֲבָל אֲפִלּוּ פֹּה

מְנַסִּים נְהָרוֹת לֹא-מֵרוּצִים לְהָשִׁיב בִּצּוֹת אֶל תּוֹךְ חֲצֵרוֹת מְטֻפָּחוֹת.

הִנֵּה מִסְתַּמֵּן לִי סִכּוּי לִפְרֹחַ כַּחֲבַצֶּלֶת, לְחַסוֹת בְּצֵל גַּפְנִי וּתְאֵנָתִי,

לִבְנוֹת לָךְ בַּיִת צוֹפֶה אֶל אֹפֶק יָם,

לִרְאוֹת שְׁקִיעוֹת.

לְהַשְׁמִין.

לִבְעֹט.