תָּמִיד יָדַעְתִּי לֶאֱהֹב
אֶת מִי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ
לֶאֱהֹב.
צִדְפֵי קִנְאָה אָסַפְתִּי
עַל חוֹף
בְּשִׁמְעִי טִפְטוּפִים נְקוּבִים
מִמַּרְזְבֵי הָאַכְזָּבִים.
גְּלוּפַת צִלְּכֶן זְרוּעָה
בַּשְּׁבִילִים בָּהֶם הִלַּכְתִּי,
בֵּין מִלִּים שֶׁהָפְכוּ פַּרְפָּרִים,
בֵּין יָמִים בָּהֶם חָמַקְתִּי
סְחוֹר סְחוֹר
בֵּין מֶרְחֲבֵי הָאֶתְמוֹלִים.
אזכור את השיר ולו בגלל השורות "צדפי קנאה אספתי/על החוף" שמכילות דימוי מעניין, כמעט אוקסימורון.
השבמחקתודה
חנה