מֵעֵבֶר לַשִּׁקְמִים
שֶׁל בֵּית
יַלְדוּתִי
נִפְרָשׂ הַמִּדְבָּר
הַגָּדוֹל
בֵּין חוֹלוֹת
פְּלֶשֶׁת
לְעֵמֶק הַיְּאוֹר
הַיָּרֹק
אֲנִי בּוֹרֵחַ
לְשָׁם
בְּכָל פַּעַם
שֶׁבָּאוֹת
פָּרוֹת רָזוֹת
מִדַּי
לִטְרֹף אֶת
פָּרוֹתַי הַשְּׁמַנְמָנוֹת
קָשֶׁה לִרְאוֹת
מִשָּׁם אֶת הַהֶבְדֵּל
בֵּין שִׁבֹּלַי
הַמְּלֵאוֹת
לְשִׁבֹּלֵי
אַחַי הַשְּׁדוּפְ-דּוּפוֹת
מִשְׁתַּחֲוִים
אֵלַי עִם כָּל כּוֹכְבֵי רָקִיעַ
בְּעוֹד אֲנִי
זוֹהֵר וְחַי מֵהֵם
פִּי כַּמָּה
כְּשֶׁאֲנִי
עוֹצֵם סוֹף סוֹף עֵינַיִם
מַצְרִיד קוֹלוֹ
שֶׁל אַבָּא
מֵרָחוֹק
טָרֹף
טֹרָף טָרֹף טֹרָף
מרץ 2010
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה