* / לאה פילובסקי

יוֹרֵד הָעֶרֶב.
לֵאָה עֲדַיִן נִשְׁעֶנֶת
עַל מִשְׁעֶנֶת הַטַּבּוּרֶט*
כִּי הוֹרֶיהָ לֹא סִפְּרוּ לָהּ שֶׁהַטַּבּוּרֶט חֲסַר מִשְׁעֶנֶת.
הִיא נִזְכֶּרֶת בְּצַחֲנַת הַלּוּל
בְּמֶשֶׁק הָעֵזֶר שֶׁל הַשְּׁכֵנִים מִמּוּל
וְלֹא עוֹלֶה בְּדַעְתָּהּ שֶׁבְּקִרְיַת חַיִּים הַלּוּלִים
אִם הָיוּ שָׁם לוּלִים אֵי פַּעַם, נֶעֶלְמוּ עִם עֶרְכֵי הַפּוֹעֲלִים
וּפִנּוּ אֶת מְקוֹמָם לְבֻרְגָּנוּת זְעִירָה.
עַל צַוָּארָהּ מֻנַּחַת הַחֶרֶב הַמֻּשְׁחֶזֶת וְהַקָּרָה
שֶׁל הַמְּצִיאוּת, אֲבָל לֹא אִכְפַּת לָהּ. הִיא אוֹכֶלֶת שׁוֹקוֹלָד בֶּלְגִי וּמְקַנַּחַת
בִּגְבִינָה צְפַתִּית שֶׁהִיא מוֹרַחַת
עַל שְׁתֵּי פְּרוּסוֹת שֶׁל לֶחֶם קַל וְקוֹרֵאת
עוֹד פַּעַם אֶת בּוֹדְלֵר כִּי שׁוּב שָׁכְחָה שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת צָרְפָתִית.

*טַבּוּרֶט - שרפרף. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה