הַכִּשָּׁלוֹן חָנַק חָזָק. זֶה הִתְחִיל עוֹד מֵהַלַּיְלָה
כְּשֶׁהִתְחַכֵּךְ, הַפֶּה נִפְעַר אֶל הָאֲוִיר
וְכָל הָאֵבָרִים פָּרְצוּ מִתּוֹךְ הַגּוּף כָּמוֹהוּ
בְּאוֹתָם קַוֵּי מִתְאָר . כְּלוֹמַר,
הוּא עָמַד
'אֲנִי' עָמַד מִחוּץ לָעוֹר
הוּא צָחַק
'אֲנִי' צָחַק
הוּא יָשַׁב / 'אֲנִי' עַל בִּרְכָּיו (רָכַב)
הַכִּשָּׁלוֹן הוֹשִׁיט לוֹ יָד
הִיא בְּכַפּוֹ, הַיָּד, עַכְשָׁיו.
הַשִּׁגָּעוֹן חָבַק חָזָק
זֶה הִתְחִיל עוֹד מֵהַלַּילָה
כְּשֶׁקָפַץ
פֶּה נִפְעַר אֶל הָאֲוִיר
פֶּה שֶׁל דָּג
וְכָל הָאֵבָרִים פָּרְצוּ מִתּוֹךְ הַגּוּף כָּמוֹהו
בְּאוֹתָם קַוֵּי מִתְאָר . כְּלוֹמַר,
הוּא חָתַר
'אֲנִי' חָתַר מִחוּץ בָּשָׂר
הוּא צָלַל
'אֲנִי' צָלַל
הוּא שָׂחָה וְ'אֲנִי' עַל סְנַפִּירָיו
הַשִּׁגָּעוֹן נָתַן לוֹ גַּב-
'אֲנִי' אוֹחֵז מַלְתְּעוֹתָיו
זיוה מצליחה ללכוד במילים את הבלתי-נתפס, זה החומק, הקשה, המייסר והאפל - שיגעון של שיר..
השבמחק(משנסגר "זוטא" חסרו לי שירייך. שמחתי לקרוא).
אוהבת את מה שלכדת בקריאתך חנה (איזו חנה? אני מכירה?)
השבמחקואני מודה לך על תגובתך.
מאז 'זוטא' פרסמתי לפחות בחמישה כתבי עת שונים (ליריקה, נתיבים ליצירה ועיון, יקום תרבות, עמדה ביטאון לספרות 31, 'פועם' ועוד) לא בכל כתב עת ניתן להגיב כמו כאן ב'פועם' וכמו ב'זוטא'
שנה טובה
זיוה
המשך, כי הכי חשוב שכחתי
השבמחקותודה להתעניינות.
ניתן לקרוא את שיריי בספר שיצא לאור ומגיע ממש עכשיו לחנויות: "בשיפולי בהלה" / זיוה גל, הוצאה לאור: "ספרי עיתון 77"
פרסמתי גם בכתב העת עיתון 77
תודה על האינפורמציה. לשאלתך : איננו מכירות אישית, אבל הזדמן לנו לפרסם שירים בזוטא, לעיתים באותו גיליון עצמו ואף ניהלנו התכתבות באמצעות התגובות. כאן פרסמתי שני שירים. אולי עוד ניפגש פעם על גבי גיליון של פועם.
השבמחקכן, אני בהחלט מזהה עכשיו. תודה:)
מחקשתי תמונות סוריאיליסטיות אבל גם מאתגרות במורכבותן. הכשלון מצליח לרתק והשיגעון אוחז אולי בשפיות כבמלתעות?
מחקמכל מקום מאוד נהניתי!
חנה קליין,
מחקהפתעה נעימה
שמחה לקריאתך, הנבונה כמו תמיד
תודות
ושנה טובה
זיוה