* / גיא זוילי

הַבֹּקֶר הוֹרִיק.
תְּאֵנָה נִקְטְפָה לִפְנֵי נְפִילָתָהּ לָאֲדָמָה,
עֲלֵי הַגֶּפֶן הֵנֵצּוּ,
צֵל הִתְחַלֵּף בְּצֵל.
הַבֵּט,
אֵין זֶה זְמַן
לִנְבֹּר בְּמִרְקַם הַקַּרְקָעִית.
עֲלֵי רוּחַ נִבָּטִים חֶרֶשׁ
נְקֻדָּה לֹא מְסֻמֶּנֶת בְּדֶרֶךְ מְאֻבֶּקֶת.
שִׂיחַ הָרֹתֶם מֻשְׁלָג
דַּם הַפָּרָג נִגָּר
שְׁתֵה.
הַשֹּׁקֶת נִשְׁאֲרָה בִּמְקוֹמָהּ.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה