בְּרֹאשׁ
עַמּוּד בֶּטוֹן מִתַּחַת לַיָּרֵחַ
יוֹשֵׁב,
כְּמוֹ סְפִינְקְס,
חָתוּל
שָׁחֹר.
בֻּבּוֹת
עוֹמְדוֹת בְּחַלּוֹן רַאֲוָה
לְלֹא
רֹאשׁ – לֹא צָרִיךְ.
אֵין
תְּזוּזָה. יֵשׁ לִי רֶגַע.
אֲנִי
לוֹקַחַת אוֹתוֹ בְּאֶמְצַע,
מוֹשֶׁכֶת
אֵלַי אֲוִיר,
נוֹתֶנֶת
לַכְּאֵב שֶׁלִּי לְהִתְפַּזֵּר, נוֹתֶנֶת
לְחֹשֶׁךְ
לְכַסּוֹת. עוֹצֶמֶת עֵינַיִם
בְּלִי
לִסְפֹּר. מוֹדֶדֶת אֶלֶף רָאשִׁים.
כְּבָר
לֹא כָּל כָּךְ קָשֶׁה
לַעֲבֹר
מִצַּד אֶל צָד דֶּרֶךְ הַקִּיר,
אֲבָל
כְּשֶׁרַק אֶפְקַח אֶת עֵינַי, אַחֲרֵי שַׁבָּת,
יוֹם
רִאשׁוֹן יָשׁוּב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה