פִּתְאֹם הֵבַנְתִּי
אֶת שְׂפַת הַתְּהוֹם שִׁירַת
הַיָּדַיִם הַקְּצָרוֹת מִשְׁקָלוֹ
שֶׁל כֹּחַ הַכֹּבֶד
קִצְבָּן שֶׁל הַשָּׁנִים נִכָּר
בְּגוּפִי אֲנִי הוֹלֵךְ וּמַחְלִיף
זֵהוּת
תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁל חֶסֶד
יָרְדוּ אֶל הָעוֹלָם רָצִיתִי
לוֹמַר לְיַלְדָּתִי בְּמִן חָכְמָה
שֶׁל אַבָּא
אִמְרוֹתַי מְעוֹפְפוֹת סְבִיבִי
כְּעוֹרְבִים, כְּנָפֵיהֶם פְּשׁוּטוֹת
בְּבָקָשָׁה שְׁחוֹרָה לְרַחֲמִים
" פִּתְאֹם הֵבַנְתִּי/ אֶת שְׂפַת הַתְּהוֹם שִׁירַת" - אוהבת את כוח הכובד של השפה, הקצב והצבע של האותיות והמילים המתחברות להיות שירה ע"י הפרדה וחיתוך חד וחומל גם יחד, ציורי, אישי ואנושי כל כך... תודה אורי, על החסד הזה.
השבמחקשיר מרגש ומפעים שנכתב בחסד משוררי, "בבקשה שחורה לרחמים". תודה למשורר אורי ולאתר 'פועם'.
השבמחקחכמה גדולה של איש שהוא גם אבא.
השבמחק