* / דן קרמר

קָשֶׁה לִהְיוֹת

שָׁמַיִם הַנִּפְתָּחִים לִשְׁרִיקָה,

כְּשֶׁדִּבּוּרְךָ מַעֲלֶה בִּי

פַּעַם אַחֲרֵי פַּעַם

מִלָּה בּוֹעֶרֶת עַל קְצֶה הַלָּשׁוֹן,

וַאֲנִי יוֹשֵׁב שָׁם,

שׁוֹתֵק,

אוֹסֵף אֶת הַגִּצִּים לְתוֹךְ הַבֶּטֶן

וְאָז הַכֹּל נִהְיָה נָהָר.