לְסָבְתָא רָאזָל הַדּוֹדִים קָרְאוּ
בּוֹאִי
יְתוֹמָה, הָנִיחִי לַמִּשְׂחָקִים
יַלְדָּה
בַּת תֵּשַׁע תַּחַת חֻפָּה
נִמְכְּרָה
כְּרֶחֶם לְזָקֵן זָר
זוֹכָה
לְלֶחֶם בְּטַבַּעַת זוֹ.
אֶת
דּוֹדָה רִנָּה, הִשִּׂיאוּ לַמֻּכְתָּר סָאלֶם, אַלְמָן מְלֻמָּד.
אַחַר
לֵיל הַכְּלוּלוֹת נִמְלְטָה לִזְרוֹעוֹת אִמָּא
יַד
אַבָּא בִּסְטִירַת לֶחִי בְּרוּרָה
יָצְקָה
שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת נַעֲרָה לְקִירוֹת וּבַיִת.
לְאַט בָּחַרְתִּי אֶת הָאֶחָד בָּלַמְתִּי פְּעִימוֹת לֵב סוֹעֵר
בְּדִירָה
עָרְפִּית בְּבַת יָם
אֵדֵי
מָרָק, שֶׁתֶן וְאַמְבָּט.
בְּרִגְעֵי
הִזָּכְרוּת עַצְמִי תִּשָּׁמַע
אִוְשַׁת
שִׁיר נֶאֱלָם
מִי יֵדַע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה