כשתמכור את הבית /יעל בלקינד ערן

תּוּכַל לְהַגִּיד: הַצַּנֶּרֶת חֲדָשָׁה

(זֶה בֶּטַח שָׁוֶה כַּמָּה אֲלָפִים)

תּוּכַל לְהַגִּיד: אֲנַחְנוּ פֹּה כְּבָר כָּךְ וְכָךְ שָׁנִים

אֲנַחְנוּ פֹּה מֵאָז שֶׁהַיְּלָדִים

אֶת הַסָּלוֹן עִטְּרוּ אָז וְסִפְרֵי רֵאשִׁית קְרִיאָה וצַעֲצוּעִים

הָרָהִיטִים הָיוּ חֲדָשִׁים וְהַנּוֹף שֶׁנִּשְׁקַף מֵהַחַלּוֹן הָיָה חַף מֵחֶלְקִיקִים

תּוּכַל לְהַגִּיד: לֹא, הַשְּׂרֵפוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת בָּאוּ רַק אַחַר-כָּךְ

תּוּכַל לְהַגִּיד: גַּם אֶת זֶה עָבַרְנוּ, וְתוּכַל לְחַיֵּךְ חִיּוּךְ שָׁבוּר וּלְהַפְטִיר

אֵיזוֹ קְלִישָׁאָה עַל מָה וְעַל אֵיךְ שֶׁמִּתְחַזְּקִים

תּוּכַל לְהַגִּיד: זִהוּם אֲוִיר, וְאָבָק, חֲזִירֵי הַבַּר אֲבָל אֵין פְּקָקִים

וְהָהָר גָּבֹהַּ אֲבָל הַשֶּׁלֶג לֹא בָּא (אוּלַי יָבוֹא אֶצְלְכֶם)

תּוּכַל לְהַגִּיד: פֹּה אֶפְשָׁר לִשְׁתֹּל, אֲנַחְנוּ לֹא שָׁתַלְנוּ

תּוּכַל לְהַגִּיד: פֹּה אֶפְשָׁר כֶּלֶב, אֲנַחְנוּ לֹא לָקַחְנוּ

פֹּה לֹא הֵעַזְנוּ לִדְרֹךְ וּפֹה יֵשׁ לְךָ מִקְלָט

תּוּכַל לְהַגִּיד: בֵּית הַסֵּפֶר הַזֶּה וְהַזֶּה, וְגַנֵּי הַיְּלָדִים

וְכָל הַבְּגָדִים פֹּה בְּשַׂקִּיּוֹת, אוּלַי אַתֶּם רוֹצִים?

וּפֹה עַל הָעַמּוּד הַזֶּה (לֹא לְהוֹרִיד, זֶה עַמּוּד תּוֹמֵךְ)

כָּל הַסִּמּוּנִים, קָדְקוֹדֵי הָרָאשִׁים תִּרְאֶה אֵיךְ מְטַפְּסִים

תּוּכַל לְהַגִּיד: אֶפְשָׁר לִצְבֹּעַ מֵחָדָשׁ

תּוּכַל לְהַגִּיד: בְּלָבָן

וּלְהַתְחִיל, תּוּכַל לְהַגִּיד: מֵהַתְחָלָה


תגובה 1:

  1. וזה מה שנאמר בדרך כלל. יופי של שיר ארוך וממצה את העניין אבל גם מיוחד מאד. סוג של משנה סדורה לא?

    השבמחק