אודות "פועם"


''פועם'' הוא ענף שצמח מסדנאות האמן לשירה בהנחיית רחל חלפי שהתקיימו בבית אריאלה בתל-אביב.  הפעילות בסדנא היוותה נקודת מוצא ל"פועם" ומשם המשיך לאן שנשאו אותו רגלי עורכיו.
אנו מודים לרחל חלפי על ההשראה.

היוזמים והעורכים: 

  • רות גזית ארגוב: בוגרת אוניברסיטת תל-אביב בפסיכולוגיה, ספרות אנגלית וקולנוע. מלהקת שחקנים. אמא של אוֹרי ודניאל. ספרה ''תצאי כשאתן לך סימן'' פורסם ב-2013 בהוצאת ''עמדה''. ספרה השני ''קטיפת ירח'' פורסם ב2014 . ערכה ליאת קפלן, הוצאת ''עולם חדש''. רותי נפרדה מאיתנו בקיץ 2017. 
  • עופר בור: תושב כרכור, אדריכל . כותב שירה ועוד דברים.
  • יונה מוסט: ציירת. פרסמה באוקטובר 2014 ספר שירה ''מצטלקת יפה'', הוצאת עמדה. פרסמה שירים בכתב העת ''עמדה 19'', הוצאת כרמל.
  • נורית פרי: שיריה התפרסמו בכתבי העת "עיתון 77" ו"פסיפס".פרסמה ב-2009 ספר שירה  ''צלו של חלום'' בהוצאת עיתון 77.פרסמה בינואר 2016 את ספרה השני ''כמעט שקוף'', הוצאת עמדה.
  • אוה מורסיאנו: בעלת תואר בסוציולוגיה ופסיכולוגיה, מנהלת אדמיניסטרטיבית בחברת הייטק. פרסמה ב9/2011 את ספר השירה ''שלוחת רסן'' בהוצאת עמדה. ספרה השני ''התהפכתי וקמתי'' יצא ב7/2015 בהוצאת עמדה.

תגובה 1:

  1. שלום רב
    אבקשכם לעיין בשיר החדש שלי, שלהלן:

    וְלָאָדָם נוֹדַע דְּבַר הַתּוֹדָעָה / משׁה שׁפריר

    לֹא. הַבּוֹרֵא לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל לַחֲשֹׁשׁ
    פֶּן הָאָדָם וְאִשְּׁתּוֹ, שֶׁכְּבָר לָמְדוּ מַהוֹ טוֹב וָרָע,
    - יִשְׁלְחוּ יְדֵיהֶם וְיֹאכְלוּ גַּם מִפְּרִי עֵץ-הַחַיִּים שֶׁבַּגַּן,
    שֶׁהֲרֵי לְאַחַר אָכְלָם מִפְּרִי עֵץ-הַדַּעַת – נִגְזַר עֲלֵיהֶם הַגֵּרוּשׁ,
    וְהֵם לָמְדוּ שֶׁגַּם נִגְזַר עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת בְּנֵי-מָוֶת בָּעוֹלָם שֶׁמֵּעֵבֶר לַגַּן.
    (כִּי עַד אָז הֵם הָיוּ מַמָּשׁ בּוּרִים: "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ
    וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ" וּפָעֲלוּ כְּרוֹבּוֹטִים שֶׁעָבְדוּ בַּגַּן וְשָׁמְרוּ עָלָיו בְּפקוּדָה וּבְלִי דַעַת).
    אֲבָל מֵאָז שֶׁהֵם אָכְלוּ מֵהַפְּרִי הָאָסוּר "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם" לְתוֹדָעָה וָדַעַת: "וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּים הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרוֹת".
    וּמֵאָז שֶׁ"הָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ" הֵם מַמָּשׁ כְּבָר לֹא הָיוּ נִזְקָקִים
    לִפְּרִי עֵץ-הַחַיִּים, כִּי לָמְדוּ לְהָבִיא צֶאֱצָאִים, שֶׁיַּמְשִׁיכוּ אֶת הַחַיִּים,
    גַּם לְאַחַר שֶׁהֵם קֻלְּלוּ וְגֹרְשׁוּ מֵהַגַּן, וְיָשׁוּבוּ לֶעָפָר – בְּיום מוֹתָם.

    השבמחק