ואין תנובה/ דפנה פרידמן

אַבָּא
מִזֶּה שָׁבוּעַ
שֶׁעַל חָזִי רוֹבֶצֶת
פָּרָה.
לֹא נוֹתֶנֶת חָלָב
סוֹחֶטֶת, מַכְבִּידָה.
שִׁדַּלְתִּי, הִתְחַכַּמְתִּי,
לֹא,
אֵין דֶּרֶךְ לְסַלְקָהּ.
אַבָּא,
כָּאן יוֹשְׁבוֹת
בַּת וְעָלֶיהָ פָּרָה.
לֹא יוֹצְאוֹת לַמִּרְעֶה
רוֹבְצוֹת לְיַד מִטָּתְךָ בְּהַמְתָּנָה.
וְכָל שֶׁנֶּחְלַב זוֹ דִּמְעָה

6 תגובות:

  1. וואו! נהדר! איזה דימוי/ מוטיב/ מטפורה נפלאה - הפרה שרובצת. "כאן יושבות/ בת ועליה פרה" - משפט אלמותי :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על התייחסות מעודדת ומרגשת

      מחק
  2. שיר מצוין! לירי ונוגע ללב - שיר בעל עוצמה אדירה, רבת כוח

    השבמחק
  3. אני מכירה את התחושה... יופי של דימוי.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על ההתייחסות והעדוד

      מחק
  4. תודה יקיר על מילותיך החמות והמעודדתות ועל ההכוונה המדוייקת

    השבמחק