קִדמה / נורית פרי

א.

אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת חֲבֵרָה שֶׁל הָאִשָּׁה

הַמּוֹדִיעָה בָּרַמְקוֹל עַל הַתַּחֲנוֹת בָּאוֹטוֹבּוּס.

בְּקוֹלָהּ הַנָּעִים, הַבּוֹטֵחַ,

הִיא הַיְּחִידָה הַיּוֹדַעַת

מֵאַיִן בָּאתִי

וּלְאָן פָּנַי מוּעָדוֹת.

ב.

לוּ הָיִינוּ נִכְנָסִים לַמְּכוֹנִית

וּמַפְעִילִים תָּכְנַת GPS חִנָּמִית,

מַכְנִיסִים לְהִלּוּךְ אוֹטוֹמָטִי

וּמַנִּיחִים לַמְּכוֹנִית לְשַׁיֵּט בַּדְּרָכִים –

הַאִם עֲדַיִן הָיִינוּ מַגִּיעִים

לִשְׂדֵה הַכַּלָנִיּוֹת הַנִּפְלָא הַזֶּה?