* / ברכה רוזנפלד

אֲנִי יְכוֹלָה לִבְהוֹת דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת

מִבְּלִי לִרְאוֹת

שֶׁמֶשׁ פִּתְאוֹמִית מְכַסָּה

אֶת כְּתֵפַי הַשְּׁמוּטוֹת

וּלְמַגַּע שְׂפָתַי הַבּוֹהוֹת

מִתְקָרֵר הַקָּפֶה

מַשֶּׁהוּ סָמוּי מִן הָעַיִן

עוֹבֵר בֵּינִי לְבֵין הָעוֹלָם שֶׁמִּנֶּגֶד

שָׁקוּף כְּצֵל

מוּצָק כְּמוֹ עֲרָפֶל

פִּתְאוֹם אֲנִי מְגַלָּה

נְקֻדּוֹת עִוְּרוֹת עַל מַפַּת חַיַּי

שֶׁהִתְקַמְּטָה

מתוך ''שירים מבתי הקפה''