גַּם אַחֲרֵי קוֹלוֹת הַמָּטָר
יָכֹל פֶּרַח
לְהִשָּׁכַח
אֱמוּנָה כִּי יֵאָסֵף
חוֹצָה אֶת לִבּוֹ
חֶלְקוֹ לָאֲדָמָה
חֶלְקוֹ לַכּוֹכָבִים
חָלָל גָּדוֹל
תּוֹהֶה בֵּינֵיהֶם
וְצוֹלֵל אֶל שֶׁקֶט
בַּמַּעֲמָקִים בְּלִי
נְשִׁימָה
עִם נַאֲקוֹת
לִוְיְתָנִים
וִיְלָלוֹת בּוֹדֵד שֶׁבַּזְּאֵבִים.
יָכֹל פֶּרַח
לְהִשָּׁכַח
אֱמוּנָה כִּי יֵאָסֵף
חוֹצָה אֶת לִבּוֹ
חֶלְקוֹ לָאֲדָמָה
חֶלְקוֹ לַכּוֹכָבִים
חָלָל גָּדוֹל
תּוֹהֶה בֵּינֵיהֶם
וְצוֹלֵל אֶל שֶׁקֶט
בַּמַּעֲמָקִים בְּלִי
נְשִׁימָה
עִם נַאֲקוֹת
לִוְיְתָנִים
וִיְלָלוֹת בּוֹדֵד שֶׁבַּזְּאֵבִים.
שיר נפלא. אוחז בנשמה, נע בין חללים, מצייר יקום ובעיקר תוהה.
השבמחקתודה, זיוה גל