טַוָּס הַקֶּשֶׁת / מיקי הראל

בְּבוֹא הַיּוֹם אֵלֵךְ לִמְשׁוֹחַ צִבְעֵי בֹּקֶר

אֶפְתַּח בָּרִיחַ חוֹסֵם פּוֹלְשִׁים, אָז

כְּשֶׁאוּכַל לְבוֹנֶן מַחְשָׁבוֹת

אָכִיל עוֹלָם צֶבַע מֻשְׁלָם

אֶחֱזֹר לִימֵי יַלְדוּתִי

אֶרְכַּב עַל זְנָב טַוָּס בְּקֶשֶׁת צְבָעִים

עַל פְּלָטַת חֳמָרִים וּרְצוֹנוֹת מֻשְׁהִים

אֲנִי וְדֻבֵּי פַּנְדָּה זַן נִכְחָד שֶׁצָּרִיךְ לְטַפֵּחַ

יוֹשְׁבִים כְּרַסְתָּנִיִּים, קְטַנִּים

עַל עִשְּׂבֵי תִּבּוּל, מְלַחֲכִים עַד שֶׁיּוֹצֵא עָשָׁן לָבָן

נִזְכֶּרֶת שֶׁעָלַי לְטַפֵּל בַּמִּקְטֶרֶת שֶׁלֹּא תִּסָּתֵם

מוֹתַחַת צַוָּארִי הַקָּצָר וְהֶעָיֵף

מַבִּיטָה בְּעֵין הַתְּכֵלֶת.