רגע / מרדכי שרי

בֹּקֶר טוֹב, אַתָּה נוֹשֵׁם?
כּוֹאֵב לְךָ, אַתָּה עֲדַיִן מְדַמֵּם
וַדַּאי שֶׁכּוֹאֵב
דָרְכוּ עַל מִשְׁקָפֶיךָ לִשְׁבֹּר
נִקְּבוּ אֶת חַיֶּיךָ
אַתָּה יָכוֹל לָגַעַת בַּחוֹרִים הַמְּדַמְּמִים אוֹ
לִשְׁמוֹעַ מוּזִיקָה כְּשֶׁאוֹר
נִכְנָס מִבַּעַד לַחַלּוֹן
אַל תְּצַפֶּה לְיוֹתֵר
הַזְּמַן מֵשִׁיב כָּל דָּבָר
אֶל חֵיקוֹ
הַמָּוֶת שֶׁלְךָ מִמֶּנּוֹ
אַתָּה כָּל כָּךְ מְפַחֵד
כְּבָר אֵרַע
יֵשׁ לְךָ רֶגַע
אֵינְךָ חַיָּב דָּבָר לְאִיש

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה