* / עומר ויסמן

הַתִּינוֹק מוּכָן לִשְׁתּוֹת
רַק חָלָב מִן הַסֶּלַע
רוֹצֶה לִטְבֹּל רַק
בְּגִשְׁמֵי מַבּוּל
לֶאֱכֹל מָן מִן הַשָּׁמַיִם
הַתִּינוֹק הֶעָצוּם
עוֹצֵם אֶת עֵינָיו
הָעוֹלָם כֻּלּוֹ רֶחֶם
לַחֲלוֹמוֹתָיו
יָכֹל לִישֹׁן רַק
כְּשֶׁקּוֹרְאִים בְּאָזְנוֹ
פְּסוּקֵי תְּהִלִּים
יוֹדֵעַ לְהָגִיב לְמִשְׁמַע
שֵׁם הַשֵּׁם בִּלְבַד
הַתִּינוֹק בּוֹכֶה
פּוֹקֵחַ אֶת עֵינָיו
מִתּוֹךְ הָאֵינְסוֹף
צוֹחֵק אֶת הָעַכְשָׁו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה