סונט לפאב מקומי / אלי לינדר


                                                                       לשי דותן
מוֹלֶדֶת הִיא פָּאבּ סָמוּךְ לַשּׁוּק
שֶׁבּוֹ, עַל כּוֹס בִּירָה בֶּלְגִּית
בֵּין שְׁנֵי מְשׁוֹרְרִים מְקוֹמִיִיּם חוֹלֵף לוֹ צִחְקוּק
וְהַפָּאבּ קָטָן, וְהָעֶרֶב אֶלֶגִי

הֵם שָׂחִים בְּשִׁיר שֶׁל מְשׁוֹרֵר מְקוֹמִי שְׁלִישִׁי
אֶחָד מְגוֹלֵל אֶת פֵּרוּשׁוֹ, שֵׁנִי מְהַנְהֵן וּמַרְחִיב –
"יֵשׁ לַשִּׁיר הַזֶּה שִׁיר הֶמְשֵׁךְ יַשִּׁיר
מָה, לֹא יָדַעְתָּ? תַּקְשִׁיב"

וְאָז הוּא נִגַּשׁ לְחֶדֶר צְדָדִי בַּפָּאבּ
מְגַלֵּחַ מִשָּׁם סֵפֶר, אִם לִהְיוֹת לְרֶגַע סְלֶנְגִּי
חוֹזֵר לַבַּר עִם חִיּוּךְ רָחָב
מִתְכּוֹנֵן לְדִקְלוּם אֶנֶרְגִּי

זוֹהִי הַמּוֹלֶדֶת, וְזֶה יָכֹל לִהְיוֹת בְּכָל קַו
הָעִקָּר שֶׁהַבִּירָה תִּהְיֶה בֶּלְגִּית

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה