אֲנִי יוֹדֵעַ / רני רוזנטל

אֶת הַבַּקְבּוּק הַזֶּה שָׁמַרְתִּי לָךְ כְּלוֹמַר

לִשְׁנֵינוּ. זֹאת תִּהְיֶה הַצְלָחָה לְלֹא סָפֵק

אֲנִי הֲרֵי יוֹדֵעַ  אֵיזֶה יַיִן אַתְּ אוֹהֶבֶת,

לְזַהוֹת אוֹתָךְ בַּחֹשֶׁךְ לְפִי הַהֲלִיכָה,

אֶת טַעְמֵךְ בְּמוּזִיקָה וְאֵיזֶה צֶבַע

אַתְּ מַעֲדִיפָה וּמָה צֶבַע עֵינַיִךְ בְּאוֹר הַנֵּר

וְאֵיךְ הֵן בּוֹרְקוֹת כְּשֶׁהָאָח דּוֹלֵק

וּבְעֶצֶם כְּבָר מִזְּמַן יָדַעְתִּי הַכָּל בִּמְדֻיָּק

וּמֵאָז שֶׁהָלַכְתְּ אֲנִי יוֹדֵעַ הַכָּל יוֹתֵר חָזָק