אַתְּ
חוֹשֶׁבֶת שֶׁאַתְּ
לוֹמֶדֶת
אֶת הַחַיִּים
כָּל
פַּעַם קְצָת יוֹתֵר.
שֶׁהַחַיִּים
נִבְנִים מֵהַיְּסוֹדוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה
וְאִי
אֶפְשָׁר שֶׁקּוֹמָה שְׁלִישִׁית
תּוּקַם
לִפְנֵי הַשְּׁנִיָּה,
תַּחְרֹג
מִמְּקוֹמָהּ.
אֲבָל
אַתָּה,
מֵהָרֶגַע
הָרִאשׁוֹן עִרְבַּלְתָּ גַּג בַּמַּרְתֵּף
מִרְפֶּסֶת
בַּמַּדְרֵגוֹת,
חָרַגְתָּ,
אִלְתַּרְתָּ,
בְּלִי
פִּגּוּמִים, בְּלִי הֶתֵּרִים,
אַתָּה
בִּנְיָן מִשְׁתַּנֶּה קָבוּעַ.
מִלְּמַעְלָה
לְמַטָּה.
עֲבוּרִי
אַתָּה כְּתֹבֶת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה