הוּא נִכְנַס לַחֶדֶר
שָׁקֵט
וְצוֹפֵן סוֹד.
רֵיחַ
אַלְמוֹן הֹדִי
נִכְנַס
וּמִתְיַשֵּׁב אִתּוֹ.
עַל
מַגָּשׁ פִּרְחוֹנִי
בְּצַלַּחַת
כְּתֻמָּה
הוּא
מוֹשִׁיט לָהּ
תֵּל
שֶׁל פִּיטַנְגּוֹ וְתוּתֵי עֵץ
שֶׁקָּטַף
בַּגַּן
וּלְצִדּוֹ
כּוֹס שֶׁרַגְלָהּ אֲרֻכָּה
וּבָהּ
מַיִם צוֹנְנִים.
''הַכֹּל
הִבְשִׁיל בְּבַת אַחַת'' הוּא אוֹמֵר.
הוּא
מַבִּיט בְּגוּפָהּ
וּמְחַפֵּשׂ
בְּעֵינֶיהָ סִימָן.
הוּא
הִגִּיעַ מוּכָן.
''טָעִים
לָךְ?'' הוּא שׁוֹאֵל.
פִּיהָ
מָלֵא אַרְגָּמָן.
עֵינֶיהָ
צוֹחֲקוֹת אֵלָיו.
יָדוֹ
נִשְׁלַחַת לְמִצְחָהּ
וּלְעֵינֶיהָ
מִשָּׁם
לְשׁוֹקֶיהָ
וְלִירֵכֶיהָ
וּמְסִיטָה
בִּתְנוּעָה בְּטוּחָה
שְׂמִיכָה לְבָנָה.
מתוך
''אנא סמר'' עורך אלי הירש, הוצאת ''ספרי עתון 77''
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה