גשם ברחוב המסגר/ רות גזית-ארגוב

נִזְכַּרְתִּי אֵיךְ פַּעַם

הָלַכְתִּי בְּגֶשֶׁם רִאשׁוֹן

בִּרְחוֹב הַמַּסְגֵּר.

אָבִי עוֹד יָצַק

כִּסְאוֹת קוֹלְנוֹעַ

בְּבֵית הַמְּלָאכָה הַיָּשָׁן,

אֲנִי בֵּין צָבָא לְתֹאַר

יָצַקְתִּי מַיִם עַל יָדָיו.

הַגֶּשֶׁם לָכַד אוֹתִי בִּשְׁלִיחוּת בַּנְקָאִית.

אִפּוּר הָעִיר זָלַג עַל לְחִי הַבָּתִּים

אוֹטוֹבּוּס זוֹרֵר גַּל עָכוּר

בָּבוּאָתִי הִשְׁתַּבְּרָה

מוּל אוּלַם הָרַאֲוָה שֶׁל מֶרְצֶדֶס

בָּחוּר שָׁרַק

אֶל פִּטְמוֹתַי הָרְטֻבּוֹת,

הִרְגַּשְׁתִּי יָפָה וַחֲסִינָה.

" שׁוֹשַׁנָּה בְּע"מ סֻלָּמוֹת לְכָל מַטָּרָה"  

הִטְבַּעְתִּי שֶׁלֶט בְּמֹחִי

אוֹגֶרֶת מֵידָע לַיָּמִים

שֶׁאַחֲרֵי הַמַּבּוּל,

רֵיקִים מֵאָב.