לרות גזית-ארגוב ברכות להוצאת סיפרך. שירייך המובאים כאן משאירים טעם של עוד. חשבתי לעצמי שיש דבר יותר גרוע מציפייה אין סופית לסימן ולאות וזה כשכבר לא מצפים.. תודה חנה ק.ר.
מזל-טוב רותי להולדת בנך הבכור בסוגת ספרי-שירה,ברכות. אהבתי את שלושת השירים המובאים בגליון חגיגי זה לכבודך. מצאתי בשלושתם את רותי בתלת מיימד,השירים אופיניים וקלאסיים לסגנון כתיבתך המסוים. בשיר הראשון-''חנוכה '' קיבלתי בוקס בבטן. השיר זועק כאב, איך אמרת למשוררת מיה בז'רנו ''אני מלכה ללא ממלכה'' השיר השני ''גשם ברחוב המסגר'' - ראשית חופן בתוכו כל-כך תל-אביביות,מי לא מכיר את הרחוב המנוכר הזה -אז בשנות השיבעים-שמונים -רחוב של מוסכים ובעלי -מלאכה ויותר מאוחר של אולמות תצוגה לרכבים,אבל זה באמת לא מקום לטיול שוטטות נעים. כמה מתאים שם לחטוף התזה הגונה מאוטובוס ביום גשום.הדימויים בהם איירת את השיר הגשום מקסימים בעייני ''איפור העיר זלג על לחי הבתים אוטובוס זורר גל עכור''.למעשה אני רואה שהשיר הוא תקופתי-גם מבחינת שנים ספציפיות ,גם מבחינת תקופת השנה. יש קשר מצוין בין מכונית המרצדס העוצמית לחתיכה עם הפיטמות הרטובות. כמובן שמוטיב המים עובר כחוט השני בין כל השיר- בקיצור השיר תפור היטב.כאשר אקורד הסיום הוא למעשה על ריק משמעותי להמשך החיים.( תחילתו של השיר היא אמנם על גשם ראשון-רענן-על ראשוניות-איזה התרגשות ושימחה יש לנו עם בואו של היורה,אחרי היובש והרוחות) השלישי-''שוב דיברתי''ניתן גם לומר שהשיר הוא ארס פואטי-מדויק ועורף ראש עד אין סוף כאב. שוב בהצלחה, ארכוש את הספר בשימחה. ורדה פלץ
לרות גזית-ארגוב
השבמחקברכות להוצאת סיפרך. שירייך המובאים כאן משאירים טעם של עוד.
חשבתי לעצמי שיש דבר יותר גרוע מציפייה אין סופית לסימן ולאות וזה כשכבר לא מצפים..
תודה
חנה ק.ר.
גם לי זה היה יכול לקרות, בדיוק. תודה.
השבמחקמזל-טוב רותי להולדת בנך הבכור בסוגת ספרי-שירה,ברכות.
השבמחקאהבתי את שלושת השירים המובאים בגליון חגיגי זה לכבודך.
מצאתי בשלושתם את רותי בתלת מיימד,השירים אופיניים וקלאסיים לסגנון כתיבתך המסוים.
בשיר הראשון-''חנוכה '' קיבלתי בוקס בבטן. השיר זועק כאב, איך אמרת למשוררת מיה בז'רנו ''אני מלכה ללא ממלכה''
השיר השני ''גשם ברחוב המסגר'' - ראשית חופן בתוכו כל-כך תל-אביביות,מי לא מכיר את הרחוב המנוכר הזה -אז בשנות השיבעים-שמונים -רחוב של מוסכים ובעלי -מלאכה ויותר מאוחר של אולמות תצוגה לרכבים,אבל זה באמת לא מקום לטיול שוטטות נעים.
כמה מתאים שם לחטוף התזה הגונה מאוטובוס ביום גשום.הדימויים בהם איירת את השיר הגשום מקסימים בעייני ''איפור העיר זלג על לחי הבתים אוטובוס זורר גל עכור''.למעשה אני רואה שהשיר הוא תקופתי-גם מבחינת שנים ספציפיות ,גם מבחינת תקופת השנה.
יש קשר מצוין בין מכונית המרצדס העוצמית לחתיכה עם הפיטמות הרטובות.
כמובן שמוטיב המים עובר כחוט השני בין כל השיר- בקיצור השיר תפור היטב.כאשר אקורד הסיום הוא למעשה על ריק משמעותי להמשך החיים.( תחילתו של השיר היא אמנם על גשם ראשון-רענן-על ראשוניות-איזה התרגשות ושימחה יש לנו עם בואו של היורה,אחרי היובש והרוחות)
השלישי-''שוב דיברתי''ניתן גם לומר שהשיר הוא ארס פואטי-מדויק ועורף ראש עד אין סוף כאב.
שוב בהצלחה,
ארכוש את הספר בשימחה.
ורדה פלץ