"אַבָּא בִּשְׁבִילֵךְ יִקְטֹף אֶת הַיָּרֵחַ"
כָּך אִמִּי,
עַל פָּנֶיהָ צֵל, הֵרַחְתִּי הֵד שׁוֹאֵל
הָאִם אָבִיךְ אוֹהֵב אוֹתָךְ בְּלִי גְּבוּל?
הָאִם אוֹתִי פָּחוֹת?
הִיא הִתְיַצְּבָה מוּלִי בְּכָל כֹּחָהּ כְּמוֹ אָחוֹת,
הִכְרִיחָה
אֶת הַמְּבֻגָּרִים לִתְפֹּס עֶמְדָּה, לִשְׁפֹּט בִֵּין
הַנִּצּוֹת.
אַבָּא הִסְתַּבֵּךְ מָרָה: רְצוּעַת הַבִּטָחוֹן הָיְתָה
צָרָה.
גָּנַבְנוּ זְמַן פְּרָטִי. בַּמַּרְתֵּף קָרָאנוּ
מִתַּנָ"ךְ עִם תַּחְרִיטֵי דּוֹרֶה, נִרְגַּשְׁנוּ מִגּוֹגֶן,
מִשַּׁשְׁנוּ אֶת שָׁמָיו הַגּוֹעֲשִׁים שֶׁל קוֹנְסְטֶבְּל.
בַּבַּיִת הַיָּשָׁן בִּבְּלוֹךְ הִכַּרְתִּי אֶת וַאן
גּוֹךְ, שָׁמַעְתִּי מִתְפָּעֶמֶת
אֵיךְ חָתַךְ לוֹ אֹזֶן וְשָׁלַח לַאֲהוּבָה.
אָבִי הָיָה מַרְצֶה נִלְהָב עִם הִתְמַחוּת בְּמִלְחֲמוֹת
עוֹלָם.
הִטְעַנְתִּי בַּקָּנֶה שְׁלַל קֻשִּׁיּוֹת סַקְרָנִיּוֹת,
הִגַּשְׁתִּי לוֹ שׁוֹפָר, נָתַתִּי לוֹ סֻלָּם.
מְשֻׁכְלֶלֶת בִּמְיֻחָד הָיְתָה הַקְּנוּנְיָה שֶׁל
שְׁעַת הָאֹכֶל: "קְחוּ מֵהַפִּירֶה"
בָּלְמָה אִמִּי אֶת סְטָלִין שֶׁחָצָה כְּבָר אֶת הַשְּׁפְּרֶה
בַּדֶּרֶךְ לְכִתּוּר בֶּרְלִין,
"אֵיךְ יָצָא הַשְּׁנִיצֶל"? קִרְקְעָה אֶת
בְּנוֹת הַבְּרִית עַל סַף פְּלִישָׁה לְנוֹרְמַנְדִי.
יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים שָׁנָה תָּעִינוּ יַחַד בַּמִּדְבָּר.
אָכַלְנוּ עוֹף מֻקְדָּח, שׁוֹתוֹת מֵהָאַגָּם הַמַּר,
בַּיּוֹם רָתְחָה הָאֲדָמָה תַּחַת רַגְלֵינוּ הַפְּצוּעוֹת,
בַּלַּיְלָה הָיָה קַר.
בִּתִּי, אָמַר לִי אַבָּא בְּלֵילוֹ הָאַחֲרוֹן,
בִּתִּי, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ עַד כְּלוֹת.
" בִּשְׁבִילֵךְ קָטַף אֶת הַיָּרֵחַ "
נֶאֱנַחַת אִמָּא מוּל רָקִיעַ רֵיק
בּוֹ נִבְלָעוֹת בְּשֶׁקֶט שְׁתֵּי הַשְּׁאֵלוֹת.
בשלושת השירים יש שילוב מעניין ומוצלח בין הביוגרפי לפואטי. בלשון אחרת, המעוף הפואטי לפיסות ביוגרפיות קונקרטיות עולה יפה. זה לא עניין של מה בכך.
השבמחקשלושה שירים שהם סיפורים שלמים. פואטיקה מופלאה.
השבמחקרותי היקרה. מזל טוב לצאת ספרך השני. השירים הללו קפצו לעיני ומיד ידעתי שהם שלך... ובמיוחד קטיפת הירח
מחקאילנה אדם