בית (שם זמני) 2/ נחמה נבון

2

הַיֶּלֶד שֶׁהוֹרָיו כִּמְּעַט מִתְגָּרְשִׁים שׁוֹתֶה קוֹלָה וּמְשַׂחֵק בָּאַיְפֵּד. יוֹצֵר שִׁגְּרָה מִשֶּׁלּוֹ בֵּין הָרִצְפָּה לַתִּקְרָה. הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ עוֹקְפִים זֶה אֶת זֶה וְאֶת הַחֲדָרִים כְּמוֹ הַמַּעֲקָפִים שֶׁהִשְׁתִּילוּ לְסַבָּא, סְבִיב הַלֵּב.

הַדָּם בַּבַּיִת זוֹרֵם. אֵיךְ שֶׁהוּא, זוֹרֵם.

הַסַּחְלָב עוֹמֵד יָמִים רַבִּים עַל מַדָּף בֵּין הַסָּלוֹן לַמִּטְבָּח. אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל הַכֻּרְסָה מְגַיֶּסֶת אוֹפְּטִימִיּוּת, עָבַרְנוּ אֶת פַּרְעֹה נַעֲבוֹר גַּם אֶת זֶה, עוֹד חֹדֶשׁ פֶּסַח.

עִם מִי הַיֶּלֶד יֵשֵׁב בְּלֵיל הַסֵּדֶר? עִם מִי יָשִׁיר אַבָּא קָנָה גְּדִי בִּשְׁנֵי זוּזִים בִּשְׁנֵי זוּזִים הוּא כְּבָר מֵבִין שֶׁזֶּה הָעִנְיָן, שְׁנֵי זוּזִים אוֹ שְׁלֹשָׁה אוֹ כַּמָּה עוֹלָה פְּרֵדָה וּכְבָר בָּרוּר שֶׁהַלַּיְלָה הַזֶּה יִשְׁתַּנֶּה מִּכָּל הַלֵּילוֹת.