הַזְּמַן מְנַסֶּה אוֹתִי
מְתַעְתֵּעַ בִּי בְּתַחְבּוּלוֹתָיו.
הַשָּׁעָה נוֹזֶלֶת בְּדַקָּה
הַיּוֹם מִתְכַּוֵּץ לִשְׁנִיָּה
וְהַדֶּלֶק מִתְכַּלֶּה
בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה
שֶׁאֵין לָהּ שִׁעוּר
שֶׁאֵין לָהּ שְׁהוּת.
הַכַּפְתּוֹרִים נִפְרָמִים
מִן הַחֻלְצָה
בְּלִי שֶׁאַבְחִין
וְהֵם נִדְחָפִים מִתְפַּתְּלִים בְּתוֹךְ חֲרִיצֵי
הַמִּרְצָפוֹת
מוֹתִירִים אוֹתִי עִם חוּטִים בַּיָּד
זַנְבוֹת נְחָשִׁים שֶׁנִּמְלְטוּ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה