תגובה / נורית זרחי

 עַל עַמּוּד אֲוִיר הָרוֹתֵחַ שִׂנְאָה וּפַחַד

עוֹלִים הַשְּׂעִירִים מִן הָעֲזָאזֵל.

חוֹבְרוֹת צִפָּרְנֵיהֶם הַכְּחֻלּוֹת, עַצְמוֹתֵיהֶם מְשַׁקְשְׁקוֹת: אֵין מְנוּחָה לַקָּרְבָּנוֹת,

ראש הטופס

אֲפִלּוּ יַצִּיעוּ עַצְמָם שֵׁנִית

מִנְחָה סוֹמְרִים הַשִּׂיחִים

מִתְפַּלֶּצֶת שִׁדְרַת הָאָרֶץ

לְאַבְנוּנִים, עַל כָּל אַחַת חֲרוּצָה

אוֹת שֶׁטֶּרֶם נוֹצְרָה.

עוֹבֵר הָאִישׁ בְּמַחְלְפוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת

בָּא מִן הַגָּלִיל, עֲנָתוֹת, תְּקוֹעַ,

דַּי קוֹרְאִים כָּל אֵלֶּה דַּי!

אֲפִלּוּ הַמֵּתִים כְּבָר הִתְעַיְּפוּ.


  פורסם במוסף ''תרבות וספרות'' הארץ 2017

 



אין תגובות:

פרסום תגובה