לֹא
תְּקַבְּלִי מַה שֶּׁאַתְּ רוֹצָה, גְּבֶרֶת,
וְלֹא בִּגְלַל הַכּוֹכָבִים,
אֵלֶּה רַק טַבְּעוֹת זָהָב
שְׁחוּלוֹת עַל אֶצְבָּעִי.
גַּם לֹא בִּגְלַל הַכֹּבֶד. אֲנִי,
שֶׁבִּרְצוֹנִי אֶנְשֹׁף
הָרִים, אֲנַפְנֵף כְּמַטְלִיּוֹת טוֹרְנָדוֹת
קִפְצִי יוֹתֵר גָּבוֹהַּ,
נוּרִית.
אֲנִי שֶׁהִמְצֵאתִי מָוֶת
לְהִשְׁתַּמֵּשׁ
נוֹעֵל פּוֹתֵחַ קֻפַּת
חַיִּים, אֲנִי שֶׁדִּבַּרְתִּי עִם אִיּוֹב,
וְלֹא אֶחֱזֹר: אֵיפֹה הָיִית
כְּשֶׁלָּמְדוּ עֵרֶךְ הָפוּךְ?
קִפְצִי יוֹתֵר גָּבוֹהַּ.
אַתְּ,
שֶׁמְּנַסָּה לִמְשֹׁךְ
שַׁרְווּל עָתִיד לְמַשְׁקֵף עָבָר
טֶרֶם הֵבַנְתְּ? אֲנִי
שֶׁהִמְצֵאתִי אֶת כְּזַב הָעֹמֶק,
דַּרְכֵּךְ שִׁכְלַלְתִּי אֶת
הַשָּׁקוּף.
בְּבֵיתֵךְ, בְּבָתֵּי קָפֶה,
בַּקּוֹלְנוֹעַ, כָּמוֹךְ
אֵינִי מַבְחִין בָּךְ. אֲנִי,
שֶׁהִמְצֵאתִי אֶת מִשְׂחַק
הַנִּשּׂוּאִין, הַהֶכְרֵחִי,
הַכּוֹאֵב, הַמְבַדֵּחַ, אוֹמֵר:
קִפְצִי גָּבוֹהַּ וְיוֹתֵר
אֲנִי שֶׁהִמְצֵאתִי אֶת
הָאַהֲבָה, אֶת הַיְּהוּדִים,
אֶת הַסְּפָרִים, אֶת הַקָּפֶה,
אַל תִּשְׁכְּחִי לוֹמַר תּוֹדָה
הֵן זֶהוּ מוֹתַר הָאָדָם
לִכְשֹׁף עִם הָרֹאשׁ בַּקִּיר.
מתוך
''עשב הזמן'' הוצאת כבר, עריכה ליאת קפלן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה