תְּלוּיִים בָּאֲוִיר / שושנה קרבסי

בַּמַּעֲבָר בֵּין בַּיִת לְבַיִת  

מָנוֹף הֵרִים אֶת הַפְּסַנְתֵּר בָּאֲוִיר.

בִּרְחוֹב יוֹמְיוֹמִי

בֵּין מַכֹּלֶת לְקָפֶהקָטָן

הַפְּסַנְתֵּר שֶׁלָּהּ,

תָּלוּי בָּאֲוִיר.

 

חֶנְוָנִי בְּסִינָרוֹ

הִגְבִּיהַּ מַבָּטוֹ, לִרְאוֹת

אֵיךְ נִרְאִים חֲלוֹמוֹת

מֵעֵבֶר לְגֹבַהּ רֹאשׁוֹ.

 

אֲנָשִׁים בְּאֶמְצַע קָפֶהקָטָן

לָקְחוּ עוֹד פֶּסֶק זְמַן

לְהִתְבּוֹנֵן בְּמָה שֶׁנִּרְאָה

כְּסֵדֶר יוֹמְיוֹמִי,

שֶׁהוּפַר מִדַּעְתּוֹ.

 

אִשָּׁה עִם כֶּלֶב קָשׁוּר בְּחוּט,

שֶׁלֹּא יִבְרַח לָהּ הַכֶּלֶבקָשׁוּרבְּחוּט

הִתְבּוֹנְנָה בַּפְּסַנְתֵּר הַמְּהֻדָּק לַמָּנוֹף

וְחָשְׁבָה כַּמָּה טוֹב שֶׁיֵּשׁ חוּט

לִקְשֹׁר חָזָק

אֶת מִי שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים.

 

אִישׁגָּדוֹל עִם אוֹטוֹגָּדוֹל

בַּחֲלִיפָה שֶׁל אֲנָשִׁיםגְּדוֹלִים

הִתְבּוֹנֵן בַּמַּרְאֶה וְהִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ

בְּצַעַר מִצְטַעֵר,

עַל כִּי אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים לִרְאוֹת

מְלָכִים תְּלוּיִים בָּאֲוִיר,

וּפְסַנְתֵּרִים.

 

רַק הִיא הִבִּיטָה בַּמַּרְאֶה הַמֻּפְלָא

וְהוּא רֵאשִׁית כָּל מָה

שֶׁמִּמֶּנּוּ

נוֹצָרִים הַדְּבָרִים

וְחָשְׁבָה לְעַצְמָהּ

שֶׁעוֹד מְעַט תֵּשֵׁב לִכְתֹּב שִׁיר

עַל צִפּוֹר

וְלָהּ כָּנָף אַחַת.

תגובה 1:

  1. "חֶנְוָנִי בְּסִינָרוֹ/ הִגְבִּיהַּ מַבָּטוֹ, לִרְאוֹת/ אֵיךְ נִרְאִים חֲלוֹמוֹת/ מֵעֵבֶר לְגֹבַהּ רֹאשׁוֹ". ענייני היומיום ומעליהם החלומות, האמנות, המעוף. כנף אחת מקורקעת אבל "כָּנָף אַחַת", בכל זאת נותרה, מאפשרת להתעלות ו"לִכְתֹּב שִׁיר". שיר נפלא! תודה לַשּושנה ולמערכת פועם.

    השבמחק