מַעְגָּלִים / נעמי מנדלבאום

בִּגְלַל הַקּוֹרוֹנָה,

אָמְרוּ לָךְ,

יַלְדָּה,

 

שֶׁבִּגְלַל הַקּוֹרוֹנָה,

מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ הֶחֱלִיט-

מַעְגָּלִים לֹא בַּחֹמֶר הַשָּׁנָה.

 

תַּקְשִׁיבִי יַלְדָּה,

גַּם אִם לֹא בַּכִּתָּה,

גַּם אִם לֹא בְּתָכְנִית הַלִּמּוּדִים

אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ, שֶׁמַּעְגָּלִים,

 

זֶה הַחֹמֶר-

 

הֲכִי חָשׁוּב.

הַזְּמַן, הַגּוּף,

הָעֶצֶב, הַתְּשׁוּקָה.

הַחֵקֶר, הַיְּצִירָה.

 

הַיֶּדַע-סְפִּירָלוֹת.

הַזִּכָּרוֹן-מָנְּדָלוֹת.

 

חֶלְמוֹנֵי רַעְיוֹן.

טַבּוּרֵי הִגָּיוֹן.

 

כָּל דִּמְעָה הִיא מַעְגָּל,

יַלְדָּה,

מִגַּלְגַּלֵּי עֵינַיִךְ,

לִפְנֵי שֶׁכֹּחַ הַמְּשִׁיכָה מוֹרֵחַ אוֹתָהּ עַל פָּנַיִךְ.