* / עופר בור


עַל שְׂפַת הַיָּם בֵּין לַרְנָקָה לְאַיָה נַפָּה 
יֵשׁ יָם שֶׁל טוּרְקִיזִים 
וּצְחוֹק שֶׁל יְלָדִים שֶׁמְּשַׂחֲקִים בַּדֶּשֶׁא כַּדּוּרֶגֶל 
אֶתְמוֹל טִיַּלְנוּ בֵּין הַסְּלָעִים 
רָאִינוּ שַׁבְּלוּלֵי צִנּוֹר וְגַם סַרְטָן נָזִיר
אַלּוֹן הִבְטִיחַ שֶׁיִּהְיֶה תָּמִיד שָׁם בִּשְׁבִילִי,
אֲנִי רָגַשְׁתִּי, לִבִּי טִפְטֵף 
וְהַחִיּוּךְ נֶחְרַץ לִי בַּפָּנִים 

קְצָת הַלְאָה מִשָּׁם 
יֵשׁ שְׁבִיל שֶׁל חַרְצִיּוֹת 
מוֹלִיךְ אֶל מַעֲגָן קָטָן 
מָחָר בַּבֹּקֶר נֵלֵךְ לְשָׁם לִפְגֹּשׁ בַּדַּיָּגִים 
עִם שְׁלַל הַלַּיְלָה 
שָׁלָל גָּדוֹל 
אֲנִי אֶקַּח מֵהַיָּמִים שֶׁפֹּה
לְאֵלֶה שֶׁיָּבוֹאוּ 
כְּשֶׁיָּבוֹאוּ, וְיָבוֹאוּ 
עִתּוֹת רָעָב וְשֶׁבֶר
וְאֶתְעַנֵּג לִי לְמַפְרֵעַ
עַל הַגַּעְגּוּעַ הַצָּפוּי 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה