פואם ממשיך לפעום: עָסוּם/ ניקולא יוזגוף אורבך

כְּשֶׁשָּׁב עָסוּם אֶל הַגָּלִיל הַפִּרְאִי

רוּחוֹת עַזּוֹת לָחֲשׁוּ לוֹ סוֹדוֹת שֶׁהֻצְפְּנוּ

בְּצַמְּרוֹת הָעֵצִים

וְ

נָפְלוּ

לָאָרֶץ

מְרֻסָּקִים

מְדַמְּמִים.

וְכָל יַעֲרוֹת הַגָּלִיל הִשְׁתּוֹלְלוּ כְּחַיָּה פְּצוּעָה

וּפָגְעוּ בְּעַצְמָם כּוֹאֵב כּוֹאֵב.

וְהַר כְּנַעַן הָרָם וְהַגֵּא הִשְׁפִּיל מַבָּטוֹ

נָמוּךְ נָמוּךְ עַד מְבוֹא הַכִּנֶּרֶת כִּמְאַיֵּם לִטְבֹּעַ

וְעָסוּם הִבִּיט בַּנּוֹף הַמִּתְאַבֵּד

בְּעֵינַיִם קְרוּעוֹת וּבָכָה

בְּכָל הַשָּׂפוֹת שֶׁלָּמַד,

בְּכָל הַדְּמָעוֹת שֶׁאָגַר

וְרַק אַדְמַת הַגָּלִיל כִּסְּתָה

פָּנֶיהָ בְּשִׂיחִים צְפוּפִים צְפוּפִים

שֶׁמָּא יִרְאֶה מוֹעָתַסֵם גַּעְגּוּעֶיהָ

פֶּן יִתְגַּלֶּה לוֹ שֶׁאִמּוֹ הִיא

וּמֵרַחְמָהּ נֶעֱקַר, וְלֹא הָלְכָה אַחֲרָיו

אֶל אֲבַדּוֹן הַגָּלוּת.

דפים